YPE html> סיפורי הצלחה | ritalinfree
לייעוץ ראשוני צלצלו 077-4500838
הרשם כאן לקבלת כל הסודות אודות הפרעות קשב וריכוז והתרופות הקונבנציונאליות הקיימות :
הפרעות קשב וריכוז otzarotcenter
הפרעות קשב וריכוז מרכז ההומאופתיה אוצרות - ritalinfree

סיפורי הצלחה


אפשר לספר לכם עד מחר עד כמה ההומיאופתיה עוזרת,

ולספק לכם אינספור דוגמאות, אבל אין כמו לשמוע את זה מהמטופלים בעצמם...

בני הבכור  בן ה – 11.5 סבל מחוסר ביטחון עצמי, רגישות, בכיינות, קושי לקבלת מרות, התחצפות, פירוש דבר טוב לרע, לא לקח אחריות על מעשיו, ולעיתים הסתבך באלימות בבית הספר, וקושי בריכוז וקשב בכיתה.

 

יש לציין שבבית הוא היה מקסים אך הבעיות הובלטו בבית הספר לצד מורה נוקשה.

 

עקב חוסר הניסיון שלי בנושא ערכתי במשך שנתיים רצופות פגישות עם צוות בית הספר לצורך מתן פיתרונות ודרכים שיקלו על בני ולבסוף הם המליצו על פגישות עם פסיכותרפיסטית.

 

לאחר מפגשים רבים ויקרים עם פסיכותרפיסטית ללא הועיל המליצה הפסיכותרפיסטית לאבחן את בני אצל פסיכיאטרית ולשלול הפרעת קשב/נפשית אחרת.

 

הפסיכיאטרית איבחנה כי בני לוקה ב – ODD.ו קשב וריכוז- הפרעת התנגדות  והמליצה על רספרדל וריטלין
 בשילוב טיפול אינטנסיבי של פסיכותרפיסטית.  

 

עיני חשכו. בני טוב לב, חכם, לא מסתבך כמעט באלימות אך מגלה רגישות יתר בבית הספר, חוסר ביטחון ואיום מול הצוות בבית הספר . בני תיאר את מצוקתו בבית הספר ואת התחושה שלא מבינים אותו, הוא הגיע לפסיכיאטרית בתקופה קשה של חייו אז מדוע רספרדל ואולי ריטלין?

 

חיפשתי פיתרון חלופי והגעתי באמצעות האינטרנט לד"ר יואב פנחס.

 

כבר בשיחה הראשונה התרשמתי ממקצועיות רבה ויואב גילה הבנה למצב, זיהה את הבעיה, מיהר להרגיע ובמהרה  קיבל אותי לפגישה עימו.

הגעתי לפגישה חסרת אונים,  נסערת, וסיפרתי את הסיפור ואת הלחץ המופעל עליי למתן רספרדל.

לדברי יואב מדובר בבעיה רגשית והחליט לתת לבני טיפול הומאופתי לחיזוק הביטחון העצמי ושיפור הריכוז והקשב.

 

יש לציין שחששתי בתחילה, אך היה לי ברור שבני צריך לקבל טיפול והחלטתי לתת את הטיפול של יואב, גם כי סמכתי עליו וגם היה לי ברור שהטיפול אם לא יועיל לא יזיק.

 

כבר בשבועיים הראשונים ללקיחת הכדור הרגשתי בשינויים שבני חווה. יותר מרוכז, מאופק,

רגוע ושקט. מפתח ביטחון עצמי, לא מתחצף, לא מעורב באלימות.

 

בבית הספר  הטלפונים פסקו הוא הרבה יותר מרוכז,  מגלה רצון ללמוד, חברותי, עם ביטחון עצמי וככל שהזמן עבר הרגשתי שהוא רק מתחזק ושמח.

 

אני מאוד ממליצה לא לתת תרופות כימיות ולפנות לד"ר פנחס

 הבן שלי נולד מחדש, הבן שלי שמח ורגוע.,איני רוצה לחשוב מה היה קורה לולא היה מקבל רספרדל וריטלין.

 אני מברכת את יואב שהציל את בני מכדורים פסיכיאטרים שמזיקים, שהבין אותנו, חיזק אותנו  ועמד לצידינו ההורים

 אני ממליצה בחום, אל תחששו ואל תיכנעו ללחץ של בית הספר והפסיכולוגיים למיניהם הכל שטויות !

 אל תבזבזו את כספכם לשווא יש פיתרון אחד ויחיד וזה ד"ר יואב פנחס .

 

יישר כח!!



רותם היום עולה לכיתה י"א במגמת ביולוגיה, היא סיימה את כיתה י' עם ממוצע 78 ללא נכשלים והעתיד נראה מבטיח.
שהגענו לד"ר פנחס בסוף י', המצב היה גרוע מאוד.
5 נכשלים בתעודה, ילדה שהיתה מפריעה בכל השיעורים, מורים שלא מפסיקים לצלצל, איום על סילוק מבית ספר.

תודה לאל היום כל זה מאחורינו ורותם מצליחה מאוד הודות לטיפול ההומאופתי שד"ר פנחס נתן לה.
אנחנו מודים לו מאוד על כך.
סיגל אמא של רותם ניזרי

 2015



לביא הוא ילד מדהים אבל מגיל קטן הוא עם חוסר ביטחון עצמי גדול מאוד, מה שמשפיע עליו
חברתית, ובלימודים. הוא לא מאמין בעצמו, חושב שהוא לא מוצלח ומפחד ממבחנים ולא מצליח בהם.
הלכנו לאבחון טובה, ולנוירולוג שבדקה קבע שהוא צריך ריטלין, בעלי לא היה מוכן לשמוע על כך.

הטיפול של יואב עזר מאוד מאוד, אומנם השיפור הוא הדרגתי ואיטי, אבל חד משמעית הוא עבד מאוד יפה.
הביטחון עלה, הריכוז עלה, הוא החל להשתתף בשיעורים וסה"כ כולם מרוצים.
והכי חשוב שלא לקחנו ריטלין!

גלית אמא של לביא כהן

 מאי 2014


טל הגיע לכיתה ח' עם 6 נכשלים, בלי ריכוז בכלל, בלי קשב ובלי רצון ללכת לבי"ס.
עיניין אתו חוג כדורגל שאליו הוא הלך 3 פעמים בשבוע וזהו!.
ריטלין גרם לתופעות לוואי קשות, ניסינו הכל, 10 מ"ג 20 מ"ג , קונצרטה ואדרל.
נסינו רכיבה טיפולית, תרופות שונות וכלום....

ליואב הגענו בתחילת ח' ותוך מחצית אחת הציונים השתפרו והוא סיים רק עם נכשל אחד,
ובסוף השנה ללא נכשלים.
טל לומד היום, עם מוטיבציה וממש מצליח.

מודה לד"ר פנחס על הטיפול המדהים
ענת אמא של טל ארגמן

 מרץ 2014



טוב היום דניאל הרבה יותר טוב, אבל שהוא הגיע למרכז של ד"ר פנחס לפני חצי שנה המצב לא היה פשוט בכלל.
קודם כל דניאל לא רצה ללמוד, הוא עלה לכיתה ו' בדיוק.
לא עיניין אותו כלום מבי"ס, לא שיעורים לא מבחנים ולא עבודות.
בנוסף דניאל סבל מחרדות שונות שהשפיעו עליו מאוד.
הוא פחד להיות לבד, לרדת למטה, פחד בלילות לפני השינה. מה שהשפיע גם על איכות השינה שלו.

מאז הטיפול חל שיפור והיום דניאל כבר הרבה הרבה יותר טוב.
ד"ר פנחס התאם לו את הטיפול שהגיע בצורה של גרגירים קטנים ומאז דניאל לומד הרבה יותר טוב
ציונים שהשתפרו, התנהגות בבי"ס טובה יותר, מורים שהפסיקו לצלצל כל יומיים וילד מאושר יותר.
גם החרדות פחתו והיום הוא יותר חופשי.

כמובן שיש ימים קשים יותר וקשים פחות, אבל במיוחד עם הניסיון המר שלנו עם ריטלין,
הטיפול של ד"ר פנחס היה הצלחה גדולה.

אתי, אמא של דניאל סבג.



הגעתי עם ניר ליואב שהיה בן 5 עקב התפרצויות זעם קשות בגן, נשיכות ואלימות
זריקת חפצים, חוסר שקט מוחלט, היפראקטיביות וחוסר קבלת סמכות.
הוא פשוט לא הקשיב לאף אחד, והגננות היו צריכות לעשות לו הולדינג (היו מחזיקות אותו) שהיה מתפרץ.

את האמת לא ידענו בכלל מה לעשות... לא רצינו ריטלין שיהפוך אותו לזומבי.
בעלי הגיע דרך חברים לד"ר יואב.
התחלנו טיפול באמצע גם חובה, שיפור הרגשנו תוך 4 שבועות מתחילת הטיפול.
הוא נרגע מאוד, ההתפרצויות כמעט ופסקו לחלוטין, וגם אן היה זה היה קצר מאוד.
הגננות היו בשוק מההתקדמות שלו ופשוט נהנו ממנו.

היום בכיתה א' המצב ממש בסדר, הוא לומד ללא בעיות מיוחדות.

טניה, אנא של ניר סלובצ'יק

 אפריל 2014



הגעתי עם ניר ליואב שהיה בן 5 עקב התפרצויות זעם קשות בגן, נשיכות ואלימות
זריקת חפצים, חוסר שקט מוחלט, היפראקטיביות וחוסר קבלת סמכות.
הוא פשוט לא הקשיב לאף אחד, והגננות היו צריכות לעשות לו הולדינג (היו מחזיקות אותו) שהיה מתפרץ.

את האמת לא ידענו בכלל מה לעשות... לא רצינו ריטלין שיהפוך אותו לזומבי.
בעלי הגיע דרך חברים לד"ר יואב.
התחלנו טיפול באמצע גם חובה, שיפור הרגשנו תוך 4 שבועות מתחילת הטיפול.
הוא נרגע מאוד, ההתפרצויות כמעט ופסקו לחלוטין, וגם אן היה זה היה קצר מאוד.
הגננות היו בשוק מההתקדמות שלו ופשוט נהנו ממנו.

היום בכיתה א' המצב ממש בסדר, הוא לומד ללא בעיות מיוחדות.

טניה, אנא של ניר סלובצ'יק

 מרץ 2015


רועי אובחן כ ADD וסבל מחולמנות קשה, הוא היה ממש נעלם, לא קולט שמדברים אליו
מפוזר מאוד.
הכל התחיל שהיה קטן והיה קושי ביצירת קשר עין, ותמיד הוא היה יותר איטי בהכל.
אבל העיקר היתה החולמנות הזו ובגלל זה התחלנו אצל ד"ר פנחס שהגענו אליו כי חצי משכונת אם המושבות בפ"ת מטופלים שלו ואצל כמעט כולם היה שיפור גדול מאוד.
רועי השתפר מאוד רק עם הטיפול של ד"ר פנחס וללא ריטלין.

היום כמעט ואין חולמנות והוא בסדר ברוך השם.

יואב- תודה רבה!!

רותי דלאל אמא של רועי

 ספטמבר 2014




נויה בת 12 היא כמו קפיץ, או אנרג'ייזר. לא מפסיקה לקפץ ולדבר ולהשמיע קולות.
היא הייתה מפרקת שיעורים, מדברת ללא הפסקה והמורים היו משתגעים ממנה.
עברנו המון איתה, המון טלפונים מבי"ס, וועדות השמה וכו'....

היו לה התפרצויות כעס, לא יכולנו להציב לה גבול בכלל.

היא טופלה בגרגירים שד"ר פנחס רקח לה והמצב מאוד השתפר.
היום היא יותר רגוע ואפשר לדבר איתה ולהציב לה גבולות גם בבית וגם בבי"ס.

אחרי היסטוריה של תופעות קשות של הריטלין, דיכאונות, טיקים וחוסר תיאבון, הטיפול של ד"ר פנחס הוא גלגל הצלה מבחינתינו!
ענבר אפק אמא של נויה

 

 

 



הגענו אל יואב בתחילת גן חובה.ללא המלצות מחברים, דרך האתר באינטרנט, ורק עם תחושת בטן שכדאי לסמוך עליו.
אנחנו שמחים על כך שהקשבנו לתחושת הבטן ואת התוצאות מרגישים כל בני המשפחה.

בננו ילד מקסים ונבון, שהיה מאוד מאוד אקטיבי, חסר שקט, עם בעיות של שלשולים, ועם קושי להתמיד במשימות שדורשות ריכוז.הילד עלה לגן חובה כשהוא מסרב לבצע פעולות מובנות כמו ציור, פאזלים, הדבקה וכו'. במקום זאת העדיף משחק חופשי.במקומות רועשים או עם הרבה גירויים היה "מאבד את הצפון" ומתחיל להתנהג בחוסר שקט, צעקות, השתוללויות ומצוקה גדולה.בנוסף היה לו מאוד קשה בתקופות של שינויים כמו חופש מהגן.



התחלנו ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת וטיפול רגשי אשר בהחלט הועילו אבל עדיין לא עזרו בצורה מספקת.
בתחילת השנה נפגשנו עם יואב אשר המליץ על רמדי מסויים. כבר כמעט שנה שהילדון מטופל על ידי יואב. במהלך השנה אנחנו רואים התקדמות עקבית בכל המדדים שהוזכרו קודם.הילד רגוע, מתבטא, פורק רגשות, לומד, מתקדם והחשוב מכל יש בו איזה שקט פנימי שלא היה שם קודם. איזה רוגע שמורגש.אם קודם לכן כשהיינו קוראים סיפור הילד לא היה מפסיק לזוז היום הוא יושב בשקט, מקשיב, מפנים. כך גם בפעילויות אחרות.כמבן שיש קשיים ואתגרים מידי פעם אבל התגובות אליהם הרבה יותר מאוזנות ונכונות והילד מאושר!

כולנו רואים את התהליך ונדהמים מהילד המדהים שמצליח להוציא החוצה את כל האיכויות שלו ומההישגים הרבים שלו.  שואלים אותנו איך אנחנו יודעים שהתרופה היא שעזרה ולא הזמן או העבודה הצמודה עם הילדון. התשובה שלי היא שכמובן שההשקעה הרבה מניבה פירות אבל השינוי המהותי שאפשר לילד להיפתח ולשגשג החל כשהתחלנו את הטיפול ההומאופתי.ראינו קשר ישיר בין ההתנהגות לתחילת הטיפול ולהחלפות מינון, קשר ברור שלא ניתן לערער עליו ואנחנו מאמינים שהתרופה היא האחראית.

לסיכום אני רוצה להמליץ ולהודות ליואב על הטיפול המסור והמקצועי!


 

 

מהרגע שנהוראי היה נכנס לגן הוא היה סוער, מרביץ, זורק דברים, בזמן המשחק ובזמן האוכל , לא מסוגל לשבת במפגשים וביצירה.

בחיכוכים עם ילדים בגן תמיד מצא את דרך המוצא בלהכות.

 

כל יום קיבלנו יותר מטלפון אחד.

בבית היו לו התפרצויות זעם, תמיד הציק לאחיו הגדולים, היה צורך ביותר מ- 10 עיניים כדי להשגיח עליו.

 

בלילות השינה לא היתה רצופה, תמיד עבר לישון איתנו.

 

הגענו ליואב פנחס מעייפים ומיואשים.

 

מהר מאוד הרגשנו את שינויים שחלו בנהוראי, ראשית, הילד נרגע, פתאום הרגשנו שיש איזשהו שקט פנימי, ניתן לשוחח איתו, הוא מדבר על רגשותיו, משתף אותנו במהלך יומו בגן גם אם לא שאלנו, הוא משתף ילדים במשחק בגן מזמין הביתה חברים ומנהל איתם דיאלוג מבלי שנצטרך לתווך. הביטחון העצמי שלו השתפר פלאים, ובחיכוכים עם ילדים הוא מוצא פתרונות יצירתיים.

 

הצוות בגן לא פעם החמיא לנו שפתאום הם מרגישים שיש להם ילד חדש בגן ... ממש לא יאמן.......

 


רחלי אימא של ניב מספרת:

 

הגעתי עם ניב המקסים בן 12 לטיפול הומאופתי אצל יואב פנחס

לפני הטיפול ניב היה עם בעיות קשב וריכוז, היה לו קושי רב לארגן את הציוד, היו "מלחמות" על הכנת שיעורי בית, לא היה קשוב בכתה ולרוב עסוק בעניינים אחרים.

 

הוא לא היה לוקח אחריות והייתי צריכה לעזור לו בהכל.

רגשית ניב היה מאוד ממורמר עד דיכאוני, הוא הרגיש לא מוצלח, והיה חסר ביטחון ביכולותיו. הוא היה הולך לישון מאוחר ואף מפחד לישון לבד.

לעיתים היו תופעות של התפרצויות זעם, כעסים מרובים והמון מריבות עם אחיו הצעיר.

מבחינת אוכל ניב כבר שנים נגעל ממגע, מראה ואכילה של פירות וירקות, התפריט שלו היה מאוד דל והוא סבל מחוסר תאבון בולט.

מאז תחילת הטיפול הכל השתנה לטובה!

התפרצויות הזעם פסקו בצורה הדרגתית ובבית נהיה הרבה יותר שקט, מצב הרוח שלו הפך להיות חיובי כמעט באופן מיידי!, מתחילת הטיפול לא שמעתי פעם אחת מהמורה שהוא מציק לילדים, לאט לאט הביטחון שלו עלה והוא הצליח יותר לימודית וחברתית.

 

הוא עצמאי ואחראי לשיעורי הבית שלו, הציונים עלו והדיווחים מבית הספר טובים.

הפחדים עברו והוא ישן לבד, ואף התאבון התגבר באופן משמעותי גם למזונות שבעבר לא טעם כולל פירות וירקות!!.

 

אני מאוד מרוצה, ושמחה שיש שינוי גדול מאוד תוך זמן יחסית קצר.

 


שמי שרון אמא של מאור בן ה 7.

 

ההתנהגות של מאור היתה קשה מאוד להתמודדות זמן רב לפני שהבנתי שצריך לטפל בזה.

מאור היה מאוד תוסס, עושה הרבה שטויות, תזזיתי ומאוד מאוד דעתן.

עצבני מאוד, חוטף מקלל מרביץ, זורק דברים, לא אוהב להפסיד.

הוא היה מאוד חוצפן והיה לי קשה עם גבולות.

 

מבחינה רגשית הוא לא אהב נשיקות והיה נמנע ממגע.

 

מאז הטיפול של יואב פנחס, החלה רגיעה מאוד משמעותית ממש בהכל.

מאור הפך לרגוע יותר, תקשורתי יותר, פחות עצבני, סוף סוף מקשיב למה שאומרים לו.

הפסיק לקלל או להרביץ.

 

השינה שלו השתפרה-בעבר הוא היה קם מסיוטים באמצע הלילה.

גם בבית ספר חל שינוי גדול מאוד, המוטיבציה עלתה וחל שינוי התנהגותי לטובה בכתה.

 

אני ממליצה מאוד להתחיל טיפול כמה שיותר מהר.

 

שרון 

 


 

אמא של נעמה אדר מספרת,

הסיפור של נהוראי
 

 

 

 

 

 

 נעמה היא בת 10 ולומדת היום בכתה ד'.
בכתה ג' נעמה סבלה מבעיות קשב וריכוז. היה לה מאוד קשה להתרכז היא היתה חלשה בלימודים ולא תפקדה כתלמידה.

לא היתה לה מוטבציה ללמידה, היה לה קוצים בטוסיק והיה קיים קושי בישיבה לאורך זמן.

מבחינה רגשית, נעמה היתה מופנמת, עדינה, שקטה וחסרת ביטחון.
היא דיברה חלש, ויתרה בקלות, סבלה מביישנית והיתה נוטה לבכות.

לא ידעתי מה לעשות, למרות שהציעו תרופות כימיות לא הסכמתי והגעתי במקרה ליואב פנחס לטיפול הומאופתי.

היום, מספר חודשים לאחר תחילת הטיפול חל שינוי משמעותי מאוד בנעמה. שינוי שלא רק אני והיא מרגישות אלא גם הצוות החינוכי.
היא מאוד מרוכזת, עם מוטיבציה גבוהה ללמוד, רוב הציונים שלה היום הם בין 85-100 והיא קיבלה אפילו מצטינת כתה ומצטינת בית ספר!!

בעבר הייתי צריכה לשבת איתה להכין שיעורי בית  , ובלי שאני הייתי מזכירה לה היא לא הייתה מכינה את ש"ב

לאחר קבלת הטיפול היא יושבת לבד, יש מוטיבציה גבוה ללמוד ולהתקדם.

רגשית, היא תפסה ביטחון, היא כבר לא מופנמת אלא משתפת יותר ומשתתפת בכתה.
בעבר היו הרבה מריבות איתה שפסקו לחלוטין.

תאמינו או לא אפשר גם בלי כל מיני תרופות כימיות שמציעים לכם!


 


ורוניקה כהן מספרת על בנה ניק:
ניק למד בכתה ו בכתה קטנה ( מקדמת ) עקב קשיי קשב וריכוז


הוא אובחן כבעל
ADD   גבולי והיה יכול לקבל אישור לקחת תרופות כימיות שהמורה לחצה עלינו לתת לו, על מה שמאוד המליצו ולחצו לנו המורים והיועצת בבית הספר.

הוא היה מפריע בשיעורים ומנסה להצחיק את כל הכתה

לא מעוניין ללמוד עם הערכה עצמית נמוכה .

מידי פעם היו קטעים של התנתקות במהלך השיעור ובכלל הוא לא תפקד כתלמיד.

בנוסף ניק היה טיפוס סגור ורגיש. כל דבר עצבן אותו, הוא היה נעלב מהר, בוכה ומסתגר בתוך עצמו

בהפסקות נשאר לבד עצוב .


התחלנו טיפול הומאופתי אצל יואב פנחס, המצב נכון להיום הוא שניק בהמלצת בי"ס עולה לכתה ז' רגילה ולא קטנה, לאחר שהתקדם בצורה משמעותית מאוד כל השנה.

המורים מאוד מופתעים לטובה ועדיין לא מעכלים ששינוי כזה אפשרי בעזרת טיפול טבעי .

הוא הפך להיות תלמיד מרוכז, בעל מוטיבציה להצליח, עם תעודה של 90-100 בכל המקצועות.

 

בנוסף הוא הפך להיות פתוח וחייכן נעים לשיחות, הפסיק עם העצבים ועם העלבויות ונראה שמצב הרוח שלו מאוד השתפר

 אנחנו מאוד מרוצים ושמחים לראות אותו מתקדם

 
ממליצים

ורוניקה כהן 
  


 הראל מספר על הטיפול בבנו הבכור:
 
כשהגענו ליואב לבני היו המון בעיות בגן ובבית.
הוא היה מרביץ המון, לא נותן להעביר מפגשים בגן, מפריע, מציק, היה זורק על הגננת דברים שמתעצבן,
לא היה יום בלי הערות וטלפונים מהגן.
 
כל דבר הוא היה בוכה ומיילל ומאוד מאוד היפר ולא רגוע.
 
הגעתי ליואב הכי סקפטי שאפשר, ממש אישתי סחבה אותי, אני בדר"כ לא מאמין שהטיפולים האלה עובדים. אבל.... תקשיבו זה לא יאמן, השיפור הוא מדהים.
 
מתחילת הטפול לא רק שבגן משבחים את בני וההתפרצויות וכל הבעיות פסקו לחלוטין תוך זמן קצר מאוד, הוא הפך לרגוע מאוד, הוא יושב ומצייר ומעסיק את עצמו הרבה זמן והוא ממש ילד חדש ואחר.
 
מהגן אין יותר טלפונים, הגננות גילו ילד חדש, ואנחנו ממשיכים לשנה הבאה מאוד אופטימיים.
 
 
אני ממליץ לכם, אל תחכו, חבל על הזמן ותתחילו טיפול.
 
בהצלחה,  מי שרוצה לשוחח איתי אישית יוכל לקבל את מספר הסלולרי שלי מהמרכז- אשמח לשוחח אם כל מי שיש לו התלבטויות.
הראל


 

גילת אמא של עומר מספרת:

"בכיתה ב' אובחן עומרי כ ADHD והמליצו לנו על טיפול בכימי, מכיוון שזה היה  כחודש לפני סוף שנת הלימודים, החלטנו לנסות זאת (ברגשות מעורבים) למשך חודש זה – אך הטיפול לא הניב פירות ולא נראה שום שיפור.
מכיוון שכך, לא נתנו לו יותר תרופות כימיות במשך כיתה ג', אך בעקבות שיחה עם הנהלת ביה"ס שנערכה בסוף כיתה ג' החלטנו כי בכיתה ד' אנו מחדשים את הטיפול הכימי.
 
ושוב, הטיפול לא רק שלא הועיל, הוא גרם לתופעות לוואי של עצבנות מוגברת, חוסר מנוחה וחוסר תיאבון וכתוצאה מכך ירידה במשקל. בנוסף, עומרי התבטא (ולא פעם) כי נמאס לו לחיות ורוצה למות, ולשמוע כזה דבר מילד בן פחות מ 9, זה פשוט מזעזע – מאוחר יותר הבנתי כי זו אחת מתופעות הלוואי של כל התרופות הכימיות הללו.
 
כל תקופת הטיפול בתרופה הכימית– לא הייתי שלימה עם עצמי כלל וכלל, ולאחר שראיתי שהכימי הזה מזיק, לא יכולתי להמשיך בכך, והחלטתי לחפש משהו אחר שיוכל לעזור לעומרי את ההתמודדות היום יומית בבית הספר.
 
כך ניתקלתי באתר של יואב,
למרות שהייתי מאוד מאוד סקפטית החלטתי להתחיל טיפול אצל יואב פנחס הימור שהתברר כמוצלח.
 
אני אתאר את עומרי לפני ואחרי הטיפול ההומאופתי אצל יואב.
היו שיעורים שהוא פשוט החליט שלא בא לו ללמוד – לא היה מוציא ספר ומחברת. לא היה משתתף פעיל בשיעורים. מתעסק עם כל מיני חפצים שהיו לו בתיק. פתאום לא מתאים לו השיעור - הוא היה יוצא מהשיעור ומסתובב בחצר בית הספר.
לא היה מסתדר עם המורים, והשיא היה שהוא היה מתפרץ בזעם בכתה ואף זורק כסאות – ואחרי זה, כמובן – יוצא מהשיעור.....
היה לו קשה לשבת ולכתוב, וקושי בהקשבה.
עומרי היה עקשן מאוד, הוא עמד על דעתו ואי אפשר להזיז אותו בעקבות כך היה קושי עם קבלת מרות וסמכות.
לא לדבר על זה שהוא הפך לחריג בכיתה וכך הילדים התייחסו אליו – למרות שהוא ילד מאוד חברותי, חכם ונבון.
גם בבית היה קשה מאוד להושיב אותו להכין שיעורי בית – והייתי חייבת לשבת איתו כל זמן שהוא מכין שיעורים, מה שיכול היה לקחת גם שעות כדי לסיים עבודה קצרה שיכולה להגמר ב 10 דקות.
היה מתרגז בקלות מכל שטות, ואי אפשר היה לבקש ממנו עזרה.
 
 
לאחר שהתחלנו טיפול הומאופתי אצל יואב חל שיפור משמעותי בהכל!
אני חייבת לציין כי השיפור לא מופיע ביום אחד והוא הדרגתי, אך אין ספק שהשיפור בהחלט ניכר.
עומרי התחיל את הטיפול באמצע כיתה ד'  - לפני כ 7 חודשים.
המורה דיווחה שיש שיפור משמעותי, עומרי הפך לרגוע יותר בכיתה, והוא התחיל להיות פעיל בשיעורים, התחיל לקבל מרות ועובד יותר יפה.
רואים שהוא מתאמץ לעמוד בקצב של הכיתה בלימודים, בבית יושב להכין שיעורים בנכונות,  ולרוב לבד.
גם כאשר הוא מתרגז – הוא יודע לעצור בעצמו, לא יוצא כבר מהכיתה ולא מעיף כסאות.
מבחינה רגשית עומרי התבגר הפך לרגוע גם בבית, הפסיק להתרגז מכל דבר, עוזר בבית".

ממליצה.



יוני (שם בדוי) - בן 14.
 
הגעתי לטיפול אצל יואב פנחס אחרי שיוני נטל תרופות כימיות מסממות כ 6 שנים,מכיתה א לאחר שאובחן עם ADHD.
כתוצאה שאותם תרופות יוני סבל מחוסר תאבון ושינוי בחוש הטעם.
במשך כל היום לא אכל דבר (ואני אומרת זאת לא מפולניות אלא באמת לא אכל דבר), ורק בשעות הלילה היה אוכל משהו קל וגם אז התלונן שלאוכל אין שום טעם. במקביל סבל מכאבי בטן (סביר להניח משום שלא היה מסוגל לאכול) ובעקבות כך הגדילה שלו התעכבה. גם נטה לסבול מכאבי ראש, ומבחינה רגשית, תחת השפעת הטיפול הכימי אמנם היה רגוע יותר, אך איבד את שמחת החיים. בשעות שהיה תחת השפעת הכימי, היה נראה אפטי, מסוגר, דבר שכלל לא מתאים לילד בגילו. במהלך השנים ניסיתי את כל סוגי התרופות הכימיות שמציעים לכולנו, בתקוה שיסבול מפחות תופעות לואי, שההשפעה תהיה טובה יותר, אך ללא שינוי במצב.
 
יוני סבל מבעיות התנהגות רבות בבית ובבית הספר , הוא היה עצבני מאוד, מתפרץ, וכל שיחה עלתה לטורים גבוהים.כל הזמן היו ויכוחים ויוני היה חייב לצאת צודק.
בנוסף היו התקפי אלימות וזעם- הוא היה זורק ושובר חפצים, וטריקת דלתות היתה שגרה יומית.
הוא היה באנטי מוחלט ללימודים, ובכיתה ו' הפסיק לתפקד כתלמיד לחלוטין.
כמובן שבעקבות כך, הביטחון העצמי שלו ירד מאוד, הוא הרגיש שהוא כישלון, ושלעולם לא יצליח.
 
כל השנים כאב לי לתת לו את כל הזבל הכימי הזה, אך לא הייתה ברירה. היה לי ברור שיוני צריך לקבל טיפול/עזרה.
 
כאשר יוני סיים את כיתה ו', בחופש הגדול לפני כניסתו לחטיבה, החלטתי לנסות כיוון שונה, מתוך מחשבה שיותר גרוע כבר לא יכול להיות, אז למה שלא לנסות?
 
הגענו לטיפול אצל יואב, כעבור כשבועיים מהתחלת הטיפול ההומאופתי והפסקת כל התרופות הכימיות חל שיפור ניכר לטובה ביוני. ניתן היה לדבר איתו והוא היה קשוב ופתוח לשיחה. חיי היומיום הפכו להיות מאורגנים ומסודרים, התאבון נפתח, ארוחות מסודרות, מצב הרוח טוב, חברותי ומתחשב, וכשהחלה שנת הלימודים, הוא הפך למרוכז יותר בכתה, הוא פחות התווכח והתחצף והמוטיבציה להצליח בבית הספר עלתה משמעותית. גם כאבי הראש והבטן שמהם הוא סבל נעלמו לחלוטין.
 
היום יש לי ילד נעים בבית, שלוקח חלק במטלות הבית, כיף ונעים איתו.
הישגיו הלימודיים עלו משמעותית (עבר מהקבצות ג' להקבצות א' באנגלית ומתמטיקה, וגם במקצועות הספרותיים שהיה מתקשה מאוד השתפר מציונים שליליים לציונים טובים מאוד) בעקבות כך הבטחון העצמי שלו השתפר, הוא חווה הצלחות, וחברתית מרגיש חלק מהכיתה ולא "המופרע" כשהיה.
יוני ממש פורח.
 
הדבר היחיד שקשה לי איתו זו המחשבה ש 6 שנים הוא היה צריך לקחת כל מיני תרופות כימיות שסיממו אותו, ולסבול את תופעות הלואי והתיסכול. אילו רק הייתי יודעת אז.. עד כמה טיפול הומאופתי יכול היה לעזור ליוני.
 
אני מאוד ממליצה. אל תתנו ריטלין לילדים שלכם, אפשר ממש לעזור להם, בדרך אחרת.
 
אמא של יוני


אליזבת, אמא  של עידן ואלדד מספרת:
"הגעתי עם שני הילדים לאחר שאובחנו, אך לא הסכמתי בשום אופן לטיפולים כימיים, והחלטנו על טיפול אצל יואב פנחס שהתברר כהחלטה הנכונה ביותר.

עם אלדד שאובחן ADD חל שיפור מדהים בבית הספר, הריכוז עלה, הציונים מאוד השתפרו, הביטחון עצמי עלה, נוספו הרבה יותר חברים, ומבחינה רגשית הוא השתפר מאוד.

עם עידן שאובחן כ ADHD פסקו השיחות היומיות מבית הפר על התפרצויות ואלימות, הוא הפסיק להציק לנו ולילדים אחרים, והתחיל להכין שיעורי בית לבד והמוטיבציה עלתה.

אחרי שהם אובחנו חיפשתי נואשות פיתרון אחר מאשר כל מיני תרופות כימיות, ובמזל גדול מצאתי את המרפאה של יואב שממש פתר את הבעיה לחלוטין על שני הילדים. אני מאוד ממליצה בחום, טיפול פשוט מדהים, תתחילו עכשיו אל תחכו!!!

שלכם באהבה,
אליזבת קפלן, עמיעד


 

המקרה של נועם (שם בדוי):

בני נועם , תלימיד כתה ז', סבל מקשיי למידה שהתחילו בכתה א':

היה לו קושי בלהקשיב, חוסר קליטה של החומר,חוסר ריכוז, וכמו כן לא היה יכול לשבת שיעור שלם בכיתה.

 

נועם גם סבל מחרדות-הוא היה דואג לכולם, כל דבר שהיה קורה לאחרים היה משפיע עליו באופן אישי.

הוא פחד להישאר לבד בבית, פחד מאוד ממחלות ואף החזיק ארון תרופות משלו.

בנוסף לפני כל מבחן או יציאה לטיול בבית ספר נועם סבל מכאבי בטן.

 

בחודש נובמבר 2007 לאחר לחץ מצד  בית הספר לטפל בנושא הגענו למרפאתו של יואב פנחס. לאחר תשאול של שעה יואב התאים לנועם תרופה הומיאופתית והתחלנו בטיפול מיד.

 

כבר לאחר מספר שבועות היה ניתן לראות שינוי בנועם. נועם השתפר בלימודים, הוא הרגיש יותר מרוכז,

המבחנים היו יותר מוצלחים והציונים התחילו לעלות.

פעם ראשונה שראיתי את נועם ממש יושב ולומד למבחן לבד- מה שלא היה בעבר.

נועם החל להכין את שיעורי הבית לבד ללא עזרה ובלי בקשות חוזרות ונשנות מצדי שכמובן בסופן היה הולך ללא השיעורים לבית הספר דבר אשר היה גורר אחריו טלפונים ללא הרף מהמורות ומהיועצת.
נועם התבגר והשתפר גם בלימודים וגם ברמה האישית.

מאז ועד היום נועם השתנה מאוד הוא הפך להיות ילד פחות רגיש, בעבר הוא היה נעלב בקלות ובוכה מכל דבר קטן,  הציונים שלו עלו והחרדות נעלמו כמעט לחלוטין, הוא כבר לא מחזיק ארון תרופות.

הביטחון שלו עלה משמעותית,נועם למד לרכוש את אמונם של החברים בכיתה ובשכונה, והתגובות מבי"ס מאוד חיוביות.

 

אני ממליצה בחום על הטיפול של יואב פנחס,האבחון היה מיידי וקולע והשינוי היה משמעותי ללא הכר.
בברכה נורית  


אינה, אמא של ניב בן ה-6 מספרת:

לפני כשנה, כשניב היה בן 5 החלו לצוץ בעיות בגן עירייה. הגננת דיווחה כי ניב אינו שקט, אימפולסיבי, מקלל, אינו מרוכז במפגשים ויש לו "קוצים" בטוסיק.

לקחתי את כל העניין ברצינות יתר כי עד לאותה תקופה לא היו תלונות מהגננות על ניב. לקחתי את ניב לאבחון, ובאמת ניב אובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז. היות ואני במקצוע החינוך, ידעתי כי כל הנושא הכימי אינו בא בחשבון כיוון שניב היה בשלב הגן ולא בשלב כניסה לכיתה א'.חיפשתי פתרונות רבים בכל מיני מקומות כולל באינטרנט, וכך הגעתי לאתר של המרכז להומיאופתיה הישראלי בניהולו של יואב פנחס.

בהתחלה די חששתי כי ניסיתי לפני כן טיפול בצמחי באך שלא עזר בתחום הקשב והריכוז אלא הביא רק לרגיעה קלה. לאחר פגישה עם יואב, יצאתי בהרגשה די טובה, ובטוחה בעצמי כי יתכן והעזרה תבוא מכיוון אחר לגמרי.
כיום חצי שנה של טיפול חל אצל ניב שינוי מהותי בהתנהגות וגם התחום הרגשי. שינוי שלא רק אני ובעלי חשים בו אלא גם אנשים אחרים כולל הגננת עצמה. ניב נהיה יותר רגוע, פחות אימפולסיבי, אינו מקלל ואינו מציק לילדים, יושב יותר מרוכז. ניב נהיה בטוח בעצמו והדימוי העצמי שלו התחזק.  ניב סבל מבעיה במוטוריקה עדינה וטופל אצל מרפה בעיסוק.
בעקבות הטיפול ההומיאופתי ניב התפנה לשיפור תחומים אחרים שהיו "חסומים" אצלו. יש לו שיפור אדיר במוטוריקה, הוא החל לצייר ולעשות עבודות יצירה מה שלא היה לפני הטיפול. אני בהחלט מאמינה כי הטיפול ההומיאופתי עזר, ויעזור לניב גם בתחילת השנה כשילך לכיתה א' ולא יצטרך לקבל ריטלין או כל תרופה אחרת שמזיקה לבריאות.    

 

בברכה,

ברמן אינה      


 

לאורה אמא של רון מספרת:

 כבר מתקופת הגן החלו אצל רון בעיות התנהגות. הוא לא יכל היה להתאפק, הציק לילדים, השתלט על המשחקים והפריע לגננת להעביר את השיעורים.
בתחילת כיתה א' נתבקשנו על ידי בית הספר לעבור אבחון, אשר הראה שלרון יש בעיות קשב וריכוז ויתר אגרסיביות. בהמלצת רופא פסיכיאטר התחלנו לתת לרון טיפול בתרופות כימיות מבלי להודיע על כך לצוות בית הספר. לאחר כחודשיים כשלא ראינו שום שיפור בהתנהגותו של רון הודענו לבית הספר על נטילת תרופה כימית. מיד חל שיפר בהתייחסות של בית הספר לרון. הם נהיו הרבה יותר סובלניים אליו למרות שבעיות התנהגות נותרו כפי שהיו ללא שום שיפור.

אציין גם כי למרות שלא חל שיפור בריכוז ובהתנהגות של רון בתקופת נטילת התרופה הכימית, חלו בו שינויים אחרים. הוא לא ישן טוב בלילה וסבל מסיוטים. חוסר התיאבון בשעות היום והתקפי זלילה בלילה גרמו לו לכאבי בטן תכופים. בשעות הערב הוא סבל מריבאונד והיה תוקפני במיוחד.

בתחילת כיתה ב' החלטנו לא לתת יותר תרופה הכימית. בבית הספר נורא לא אהבו את הרעיון וניסו ללחוץ עלינו בכל הדרכים האפשריות כולל הגשת בקשה למשרד החינוך על העברתו של רון למסגרת חינוך מיוחד. רון הושעה לפחות פעם בשבוע מהלימודים בגלל האלימות.

בחודש אוקטובר 2007 התחלנו את הטיפול ההומאופתי אצל יואב פנחס. בחודשיים הראשונים לא חשנו כל שיפור, אבל לאחר מכן החל שיפור איטי אך משמעותי. משבוע לשבוע רון הלך והשתפר. התפרצויות הזעם שלו הלכו ופחתו והוא אט אט הפך להיות לרגוע וניחוח.

כיום, תשעה חודשים מתחילת הטיפול הילד שונה ללא הכר מאותו הילד שהיה בתחילת הטיפול.

רון מסוגל להקשיב, מדבר בשקט ומשחק יפה עם ילדים אחרים.

 

לאורה, אמא של רון  


 

 
אורית אמא של ארד מספרת:

בני ארד בן 9 אובחן כ ADD  ונטל תרופה כימית כשנה וחצי ( שגרם לתופעות לוואי ), החלטנו ביולי 2007 להפסיק את התרופה הכימית ולהתחיל טיפול הומאופתי אצל יואב פנחס.

 ארד סבל מתופעות של התפרצויות בכי, חולמניות ומרגישות יתר.

היה לו קושי גדול בריכוז. בבית ספר הניתוקים במהלך שעות הלימודים היו רבים. טלפונים מבית הספר היו עניין שבשגרה.

כשהיה קשה לו, או שלא היה מצליח במשימה- היה מתחיל לבכות מאוד בקלות .גם הפסד במשחק היה גורם לבכי.כל נגיעה קטנה היתה מתפרשת אצלו כמכה. הוא נחשב לילד מאוד רציני והיה קשה לצחוק איתו.

 מאז תחילת הטיפול חל שיפור משמעותי במצב. בראש ובראשונה הטלפונים מבית ספר פסקו כמעט לחלוטין.

הוא הפך להיות יותר רגוע , מתמודד עם משימות ביתר קלות, יותר משוחרר, יותר עצמאי. התמודדות עם מצבים שונים עם פחות קושי, ללא התפרצויות בכי. המודעות העצמית  גברה והשלווה היומיומית  שנוצרה הביאו להתחזקות בטחונו העצמי. גילינו במשפחה וגם בבית הספר שלארד יש חוש הומור !!!


בברכה,
אורית אמא של ארד 


 

 אלה אמא של איתמר מספרת:

 
אצל איתמר התחילה להתבטא בעיית קשב בכתה ב'. כבר בשיעור הראשון של כל יום היה לו קשה לשבת. הוא היה מדבר בשיעור מנסה להצחיק את החברים שלו והיה מתעסק עם חפצים שונים. כל המורים שלו התלוננו, הוא נענש הרבה אף על פי שכולם הגדירו ש"זה לא בשליטתו". אף על פי כן, לא היו לו בעיות חברתיות, והיה מקבל ציונים טובים מאוד (התבססו על 10% הקשבה).

בבית - הוא היה מרחף מתנתק ולא שם לב שפונים אליו והיה שוכח המון.

מה שהיינו מבקשים ממנו לא היה מתבצע- ממש לא איתנו. והאוירה בבית לא היית פשוטה.

איתמר היה כבול במעגל שלילי - ציפיות שלנו ושל המורים שלא מתממשות, פידבקים שליליים, הבטחות לשפר, אי הצלחה לשפר, כעס ועונשים חוזרים.

במשך השנים השתמשנו בכל מיני מוצרים טבעיים שאמורים לסייע (מוצרים הנמכרים בבתי מרקחת, ללא התאמה אישית), אך ההשפעה לא היתה דרמטית.

 

בתחילת כתה ה', איתמר ביקש בעצמו "אמא תני לי משהו שיעזור לי". ישבתי 3 לילות לקרוא באינטרנט על כל השיטות האפשריות לטיפול במצב, וכך הגענו ליואב. עם הרבה אי ודאות לגבי יעילות הטיפול ההומאופטי התחלנו בטיפול אצל יואב פנחס.

כבר לאחר מספר שב' היה ניתן להבחין בשינוי, מבית ספר מסרו שהוא פחות מדבר בכתה ופחות מתעסק בדברים, הפידבקים החיוביים העבירו את איתמר למעגל חיובי, מחמאות במקום עונשים, הצלחות, עמידה בציפיות, רצון להשתדל ולהצליח, ואוירה חיובית הרבה יותר גם בבית.

הוא הפך להיות רגוע יותר, ובהמשך הדיווחים מבי"ס היו מצוינים.

השינוי היה ניכר גם בציונים שהוא קיבל, ובמוטיבציה להצליח (אם כי היכולת תמיד היתה).

איתמר קיבל לאחרונה תעודה טובה מאוד, כולל הערכה טובה בהתנהגות, והוא בהחלט זוקף את היכולת שלו להתמודד עם הקשיים בהצלחה, לטיפול ההומאופטי.

אני ממליצה בחום לנסות את הטיפול אצל יואב, לפני כל טיפול אחר. הצער היחיד שלי הוא שהגעתי ליואב רק לאחר 3 שנים כואבות.

בברכה:

אמא של איתמר

 


 

 

 

שרון אמא של יובל מספרת:
מתוסכלים מהמצב בכתה, הגענו לטיפול הומאופתי באוגוסט 2007 אצל יואב פנחס מהמרכז לטיפול בקשב וריכוז. חיפשנו טיפול שיוכל לעזור ליובל כמה שיותר מהר עוד בכתה א'.

יובל היה מפריע קם באמצע השיעור ולא היה מסוגל לשבת, כמו כן הוא היה חסר ביטחון-היה לו קשה לדבר מול קהל, והוא לא היה משתתף בפעילויות הכתה. בנוסף היו מיקרים של הרטבת בלילה.
תוך זמן קצר היה שיפור חיובי מכל הבחינות גם בבית ספר גם בבית וגם בהרטבות הלילה שהלכו ופחתו עד שנעלמו לחלוטין. בנוסף הביטחון שלו השתפר.
היום מספר חודשים לאחר שהתחלנו את הטיפול אני רואה שיובל בסדר גמור והדיווחים מבי הספר מצויניים.

כהורים חשוב לציין את הליווי המסור שיואב ליווה אותנו לאורך התהליך הן בהקשבה בטיפולים עצמם והן בבעיות שנוצרו בין הטיפולים שלא תמיד היו ברורות לנו ותמיד קיבלנו מענה מהיר וסבלני.
לעיתים מטפלים לוקחים את הילדים ומטפלים בהם ושוכחים שהילדים הללו הם חלק ממערך משפחתי אשר גם לו יש השלכות כאלו ואחרות ויואב ב"עדינות אסרטיבית" יודע להוציא מכל המערך המשפחתי את המידע הדרוש בכדי לפתור את הבעיה ומעבר.

בברכה
שרון


 

עליזה, אמא של דני מספרת:
הגעתי אל יואב פנחס עם בני דני שסבל מ ADHD לפני שנה. דני היה ילד פעלתן, חרדתי מאוד ועם לקויות למידה.

בלחץ בית הספר התחלנו טיפול בריטלן שגרם לתופעות לוואי קשות והחלטנו להפסיק.

הגענו אל מרפאתו של יואב פנחס דרך האינטרנט, לא לפני שבדקתי שהוא הומאופת מוסמך, חבר האגודה להומאופתיה קלאסית.
הגענו עם ציפיות גדולות שלימים עמדו במבחן התוצאה.

לאחר זמן קצר מתחילת הטיפול היה ניתן לחוש בסימנים של שיפור. השיפור התבטא בלימודים- דני הצליח יותר בלימודיו, החרדות נעלמו בהדרגה, בבית הספר דני הפך לאהוד בין חבריו ואף הוא הפסיק להגיע למיטה שלנו בכל לילה.

כיום שנה לאחר תחילת הטיפול- אני מביטה לאחור ומבינה שזוהי היתה ההחלטה הטובה ביותר, ששיפרה את איכות חייו של עומר ושל כל המשפחה.

בברכה,

עליזה כהן

 


נאוה קול אמא של דניאל מספרת:

דניאל אובחן בגיל 3 כ PDD והוא נכנס לגן מיוחד.

לדניאל היו בעיות תקשורת, איחור בדיבור, חוסר קשר עין וחוסר שקט קיצוני.

דניאל לא סבל מגע ונמנע מחיבוקים ונשיקות.

הוא היה מאוד אנרגטי, קופץ ורץ, לא נח לרגע  והיה לי קשה מאד להשתלט עליו.

הוא לא היה צפוי ויכל לפתוח בריצה ללא סיבה. הדבר היה ממש בלתי נסבל ובמצוקתנו התחלנו לשקול אפשרות שימוש בתרופות להרגעה.

מבחינה נפשית דניאל היה מאד תינוקי  ולא היה מסוגל להתאפק או לדחות סיפוקים כלשהם.

כמו כן לא הבין מצבי סכנה (כביש,אש,ים וכו').

מבחינת תקשורת לא ניתן היה לדבר איתו,הוא לא יצר קשרים חברתיים, לא הגיב כשדיברו אליו.

כשהיה בן 4 (ספטמבר 2006) הגענו ליואב פנחס ודניאל התחיל לקבל הומיאופתיה.

ממש בהתחלה, למרות שהייתי די ספקנית, החלנו לחוש בשינויים  שהלכו והתעצמו ככל שהמשכנו בטיפול.

גם היום דניאל ילד פעיל ואנרגטי אבל יחסית לתקופה שלפני הטיפול חל שיפור והוא הפך להיות רגוע יותר ומסוגל לשבת כמה דקות ולשחק ולא לרוץ כל הזמן.

הוא יוצר קשר עין ובעיקר חלה התפתחות בתקשורת ובדיבור. כיום הוא מסוגל לנהל שיחה ברמה בינונית ולענות במשפטים.

גם בגן חשים בשינוי לטובה וסימני ההתפתחות החיובים ובשנה הבאה  נשקלת אפשרות להתחיל לשלבו באופן חלקי בגן רגיל.

הכיף הכי גדול שלי בתור אימא היא העובדה  שהיום הוא מאפשר לי לחבק אותו ולנשקו ונהנה מזה.

אנחנו נמצאים בקשר רצוף עם יואב, שתמיד קשוב גם בעתים שיותר קשה.

ברור לי שהתהליך הוא ארוך אבל יחסית בזמן קצר חלו  שינויים משמעותיים והם עדיין ממשיכים.

אני תקווה שנמשיך לראות שיפור לאורך הדרך.

בעקבות ההצלחה בטיפול אצל יואב התחלנו לטפל גם באחיו של דניאל שסבל מסימפטומים של אסתמה .גם איתו חל שיפור גדול.

נאוה קול   


 

ורד אמא של טל דרעי מספרת:

לטל היו בעיות קשות בבית הספר, הוא סבל מהתפרצויות כעס קשות, רב עם ילדים, היה מתפרץ בשיעור והיה תחרותי מאוד.

הייתי במרחק של טלפון אחד לקבוע אבחון טובה, וצלצלתי לדבר עם יואב פנחס, מנהל המרכז ההומאופתי לבעיות קשב וריכוז.

יואב אמר לי מראש שהוא לא מבטיח שום דבר ושהוא יעשה את כל שביכולתו  לעזור לטל,

למרות שהייתי סקפטית מאוד, משהו בקול של יואב שידר אמינות והחלטנו ללכת על זה.

הגענו למרפאתו של יואב פנחס עם טל בחודש דצמבר 2006.

תוך מספר שבועות מתחילת הטיפול ההומאופתי חל שיפור ניכר בטל, טל הפך להיות רגוע, הפסיק  להתפרץ בכתה  והדיווחים מבית הספר היו מצויניים. לדברי המחנכת כל המורים שמו לב לשינוי שחל.

גם המשפחה הקרובה והשכנים סיפרו שטל השתנה מאוד.

בעקבות הטיפול טל חש שהרבה יותר קל לו מכל הבחינות.

אני ממליצה בחום, אל תתפתו לריטלין ולכל האבחונים המיותרים, אצלנו זה עבד אין סיבה שאצלכם לא.

ורד דרעי    

 


 

גלית אמא של רונן מספרת:

לרונן היו בעיות קשות בגן, הוא סבל מהתפרצויות, היה מציק לילדים, צועק, היה חוזר אחרי דברי
הגננת, באמצע הריכוז היה מתחיל לרוץ לכל עבר, ממש לא היה יושב רגע, היה מפריע בריכוז, לא היה עושה פעילות לימודית ולא פעילות יצירה ומשחק.

הוא אמר שהילדים לא אוהבים אותו ולא רוצים להיות חברים שלו. כל הזמן הייתי מקבלת טלפונים
מהגן ומהצהרון שאי אפשר עם רונן, שהוא לא שומע בקולן, וכל הזמן היה התנועה. גם בבית ובמשפחה הקרובה, שמתי לב שהוא לא רגוע ולא שומע בקולנו, ואז לאחר שיחה מקיפה עם הגננות בגן ובצהרון, החלטתי לחשוב מה אני עושה ואיך אני משפרת את המצב. ואז חיפשתי טיפול שהוא לא התרופה הכימית, כי אני באופן אישי נגד התרופה הכימית עם כל מה שמשתמע בכך.

ואז התחלתי לחפש טיפול אלטרנטיבי, וראיתי את האתר של יואב פנחס, קראתי את המאמרים, והחלטתי להרים טלפון ולדבר עם יואב, והחלטתי לנסות טיפול הומאופתי, ואני רוצה להגיד שכבר לאחר כמה שבועות, ראיתי שינוי ברונן בצורה מדהימה, רונן הפך להיות רגוע, יותר קל לו לקבל סמכות, ממושמע, יושב על הכיסא בריכוז לא מפריע, לא מתנדנד על הכיסא, משתתף, עושה עבודות עבודות לימודיות ומעשיות, ומשחק יפה עם הילדים, יותר מקובל בחברה, הילדים אוהבים אותו, רוצים להיות בחברתו, עוזר בגן.

גם המשפחה הקרובה  שמו לב שרונן השתנה והוא יותר ממושמע. גם הגנים דיווחו על שינוי משמעותי בילד, והתקדמות מרשימה בהתנהגות. אני ממליצה מאוד, והוכחתי שיש דרך נוספת לטיפול בקשב וריכוז ללא התרופה הכימית וחומרים אחרים, אנחנו מאוד מרוצים לאחר שראינו שיש תוצאות מצויינות.
גלית


 

 

 

חנה אמא של נוח איזייק מספרת:

בני נוח, בן 14 תלמיד כתה ח', החל טיפול הומאופתי במרפאתו של יואב פנחס בנובמבר 2006 עקב

תלונות רבות מבית הספר.

נוח הפריע במהלך השיעור, הוא כל הזמן דיבר התרגז על המורה והתפרץ בצעקות , היה עושה דברים בכוונה, זז כל הזמן בכסא וסבל מחוסר שקט.

בנוסף נוח סבל מנזלת כרונית קשה, ונטל כמויות גדולות של אקמול עקב כאבי ראש תכופים.

בשבועות הראשונים מתחילת הטיפול ההומאופתי חל שיפור ניכר שהתבטא בבית ובבית הספר.

אחר מספר שבועות שמנו לב שמבית הספר הפסיקו להתקשר ובמקביל הצוות דיווח על שיפור ניכר בהתנהגות.

נוח הפך לרגוע, הפסיק לדבר בשיעור וההתפרצויות חלפו.

היום, חצי שנה אחרי, השיפור בהתנהגות נמשך, הנזלות וכאבי ראש פסקו בהדרגה ונעלמו לחלוטין.לדברי נוח:"אני מרגיש הרבה יותר טוב מאז תחילת הטיפול ההומאופתי אני מרגיש שאני שולט בעצמי".

חנה איזייק


 

 

 

ג'ולייט אמא של חן יעיש מספרת:

"כבר בכתה א' המליצו בבית ספר לעשות לחן אבחון בגלל הקשיים שהיו בכתה.

חן כל הזמן זז, מתעצבן בקלות, לא מוכן להתאמץ בשביל כלום רוצה שנעשה בשבילו הכל, היה לו קשה מאוד לקרוא והוא לא היה מוכן לעשות שיעורים.

מבחינה חברתית היה לו קשה וכמעט לא היו לו חברים. הוא סבל מחוסר ביטחון, היה ממש חלשלוש ביישן וילדותי .

את הטיפול ההומאופתי התחיל חן בתחילת כתה ב'.

היום מספר חודשים אחרי שהתחלנו יש שיפור גדול בכתה- הוא השתפר בלימודים והוא יותר רגוע, הוא התחיל יותר לתקשר ולדבר ובכלל היה שיפור התנהגותי.

הגיעו תגובות טובות מהמורה שסיפרה שיש שיפור בכתה ובשיעורי הבית"

אני מודה ליואב על הטיפול והליווי המקצועי לכל אורך הדרך.

ג'ולייט יעיש


 

 

אפרת אמא של דביר (שם בדוי) מספרת:
דביר אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) בגיל 5.5 ,כשהיה בתחילת השנה השנייה בגן חובה.

לאחר אבחון קצר אצל נאורולוגית ילדים, אליה פנינו בעצת הגננת,הוא התחיל לקבל ריטלין במינון של 10 מ"ג ביום.

עם סיום הגן ,דביר התקבל לכיתה א' במסלול ייחודי, תוך התניה של צוות בית הספר שימשיך לקבל תרופות כימיות.

הוא הגיע לכיתה א' כשהוא קורא וכותב ,מיומנויות שרכש בעצמו עוד בגן, ותוך זמן קצר הפך לחביב המורה ומוביל לילדי הכיתה.

הישגיו הלימודיים היו הגבוהים ביותר בכיתה, הוא היה ילד מאד מבוקש מבחינה חברתית, והחיים היו נפלאים.מינון התרופה הכימית הועלה ל-20 מ"ג על מנת שיכסה יום לימודים ארוך.

בחופשת הקיץ דביר לא נטל תרופה כימית. עם שובו בספטמבר לכיתה ב' ,החלו תוך מספר ימים תופעות קשות ביותר של מחשבות אובדניות וטורדניות, שהציקו לו מאד.

מצבו הלך והחמיר עד שלילה אחד דביר פחד ללכת לישון כי הטרידה אותו המחשבה שהוא עלול לקום באמצע הלילה ולפגוע בעצמו.

דביר הובהל למיון באחד מבתי החולים הגדולים במרכז הארץ, ולאחר שאובחן ע"י שני פסיכיאטרים מומחים לטיפול בילדים הוצע לנו להתחיל טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות וכן בטיפול נפשי מסיבי.

אף אחד מהמומחים לא קשר בין התופעות הנפשיות הקשות לבין התרופה הכימית.

למזלנו הרב, הגענו לפסיכיאטר שלישי, שהציע להפסיק מיד את התרופה הכימית, לפני ששוקלים הוספת כל טיפול אחר.

תוך שבוע (!!!) נעלמו 80 % מהתופעות הקשות שהפכו את חייו של דביר (ואת חייה של כל המשפחה ) לגיהינום. תוך שבוע נוסף, נעלמו התופעות לחלוטין, ולא חזרו.

לאחר הפסקת התרופה הכימית חווה דביר קושי גדול בבית הספר. הישגיו הלימודיים התדרדרו לתחתית,הוא היה דחוי מבחינה חברתית, והיה נתקף בהתפרצויות זעם קשות כשילדים בכיתה התגרו בו והציקו לו.


הוא התחיל בטיפול הומאופתי בנובמבר 2006 במרפאתו של יואב פנחס, תוך מספר שבועות חזרו חייו למסלול תקין.

מאז תחילת הטיפול ההומאופתי חל בדביר שינוי גדול מאד. אמנם, הוא לא חזר לתפקד בדיוק כפי שתפקד בהשפעת התרופה הכימית, אבל הוא חזר להיות ילד שמח, אנרגטי ובריא,ולמרות שהישגיו הלימודיים ירדו מעט, הרי שהתחושה כעת היא שהוא חזר להיות עצמו.

היום דביר מצליח מבחינה לימודית, הוא חזר להיות מקובל מבחינה חברתית, התפרצויות הזעם פסקו לחלוטין והוא מבלה הרבה זמן עם ילדים אחרים,הן מבני הכיתה והן מחוץ לבית הספר.

 


 

 

שרונה אמא של ירדן(שם בדוי) מספרת:

בחודש אוגוסט 2006, לאחר התלבטויות רבות, הגענו עם ירדן למרפאתו של יואב פנחס.

ירדן סבלה מהתפרצויות זעם קשות מאד, היא היתה מרביצה, מקללת עושה תנועות מגונות , היתה מלאת כעסים לא ברורים ושנאה את כל העולם  .

בבית הספר הראתה קושי רב  להתרכז בכיתה , היה קושי גדול בארגון והיתה מפוזרת מאוד. היא היתה מנצלת ילדים חלשים והיה לה קושי חברתי גדול מאד .
בבית היא היתה צריכה לשלוט ותמיד להגיד את המלה האחרונה.

מתחילת הטיפול היה ניתן לראות שיפור רב מכל הבחינות: האישי, הלימודי והחברתי.

בלימודים היא ממש פרחה, היה שיפור גדול בהתנהגות ובהתקפי הזעם, היה לה יותר קל בארגון ובהכנת שיעורי בית וקיבלנו פידבקים טובים מבית הספר ומהסביבה. היא ממש השתנתה לטובה.

מאז ועד היום ירדן ממשיכה להתקדם בכל התחומים והיא גדלה בריאה יותר ואני רואה שמאוד טוב לה עם עצמה ועם סביבתה.

יואב ליווה אותנו בצורה מקצועית, תמיד היה זמין לכל שאלה ודאג שתהיה כל הזמן התקדמות.

בברכה שרונה  

 

 

 

 

 

 

 


 

צלצלו עכשיו 077-4500838 או מלאו את הטופס ונחזור אליכם עוד היום!